והאידנא אין מתירין אותה לאחר שראתה דם כ"כ הג"מ בשם הרמב"ן דבזמן הזה אין בודקין בשפופרת ולא מתירין אותה בחררת דם שהפילה מיהו אם בדקה בהם והיא טהורה אין מוציאין אותה עכ"ל ב"י ועד"ר. ולכאורה היה נראה לדקדק מלשון זה דהפילה דאפי' אם כבר הפחידה והפילה אין מתירין אותה לבעלה ומ"ש מיהו אם בדקה אין מוציאין אותה צ"ל דקאי אבדיקת שפופרת ש"מ שהרמב"ן גופא מחלק בין דא לדא ועפ"ו נראה לפרש מש"ר בשם הרמב"ן דאין מתירין אותה לאחר שראתה דם דר"ל לאחר שראתה דם מחמת תשמיש ג"פ אין מתירין אותה אפי' אם הפחידה והפילה דם לא מהני אפי' בדיעבד ומבדיקת שפופרת לא איירי כאן ומש"ה הביאו רבינו סתם אבל ז"א שהרי גם הראב"ד כתב לשון הפילה וב"י הביאו ז"ל אין אנו בקיאין בחררה ובין הפילה ובין לא הפילה אסורה לכל אדם. מיהו אין מוציאין אותה מבעלה אחר בדיקה (דשפופרת) ורפואה זו כו' הרי שגם על הפלת דם כתב דאין מוציאין אותה מבעלה וצ"ל דמחלק בין אם גירשה כבר וס"ל דאז אין מתירין אותה לא ע"י שפופרת ולא ע"י חררה ובין אם היא עדיין תחת בעלה דס"ל דאין מוציאין אותה מבעלה באחד משניהן וכן ס"ל לרמב"ן גם הב"י כתב דדעת שניהן שוה: