1
וכ"כ הרמב"ן שחוששת לכל ימי משך הוסת כו' נראה דהרמב"ן סבר כהראב"ד ומוסיף עוד וס"ל שכל יום ויום וסת בפני עצמו הוא ונ"מ דצריך לפרוש ממנה כל העונה האחרון עד"מ אם משך וסתה מגיע עד חצי היום צריך לפרוש עד הלילה לאפוקי הראב"ד דלא תלה הטעם אלא שכולן חשובין כעונה אחת ולכן סבר שאינה אסורה אלא כדי משך הוסת ולא כל העונה שכלה בה וסתה. ומ"ש וכ"כ הרמב"ן אע"פ שמוסיף על דברי הראב"ד היינו לאפוקי מסברת הר"ז והרא"ש שסוברים שאינה אסורה אלא עונה הראשונה ויש נ"מ ג"כ במ"ש שכל יום הוא וסת בפני עצמו לענין עקירה דאם מתחילה ראתה ג' ימים רצופים ואח"כ בפעם שנית לא ראתה ביום הראשון מהג' ימים וראתה בהשני כשיגיע הזמן שלישית להראב"ד דהכל נחשב לעונה א' צריכה לחוש גם ליום א' משא"כ להרמב"ן המחשב כל יום לעונה בפני עצמו אינה צריכה לחוש ליום הראשון בפעם שלישית וק"ל: