כמה היה רוצה ליקח כו' (אבל אינו משלם מכל העסק אלא מחציה שהוא פקדון רש"ל עכ"ה) ז"ל ב"י נראה שפי' רבינו כן דברי הרא"ש בפי' פועל בטל שכתב בדף קמ"ד ע"א ול"נ שאין לפרש כן דברי הרא"ש ודברי התוס' שבדף ס"ח ודברי סמ"ג שבמ"ע סימן פ"ב שהרי כולם הקשו לפירש"י מדקאמר בגמרא אבל סיפא דנפיש טירחא אימא לא סגי כפועל בטל והשתא הלא לפי מה שהיא כבדה נוטל יותר ואמאי ס"ד דלא תיסגי כפועל בטל ואם כדברי רבינו גם לפירושם קשה דהא פשיטא שאע"פ שאדם זה בטל לגמרי אינו נשכר למלאכה כבדה כ"כ בזול כמו למלאכה קלה לכנ"ל לפרש דבריהם דאומדין כמה רוצה ליטול פועל אחר כדי לבטל ממלאכתו לגמרי דהשתא בין שנותנין לו מלאכה קלה בין שנותנין לו מלאכה כבידה שיעורו שוה ע"ש שהאריך. פי' לדבריו שהעסק שהוא מקבל להתעסק אע"פ שהוא כבד א"צ ליתן לו לפי אותה מלאכה אלא כשיעור שאדם רוצה ליקח ולבטל ממלאכתו ראשונה שפסק בה כבר שאין משערין כלל לפי אותה מלאכה שהוא מקבל אלא לפי אותה מלאכה שהיה מתעסק בה כבר שהשתא בטל ממנה וק"ל אבל מ"ו בהג"ה לגמרא ונדפס בחכמת שלמה בפרק א"נ דף ס"ח כתב דדברי הטור נכונים וכן פי' הר"ן ועד"ר: