1
כל אחד מעכב על חבירו פי' מלחלוק בולדות ובגיזה שהוא הריוח כמ"ש רש"י בפ' א"נ דף ס"ט ע"א והרמב"ם בפ"ח מהל' שלוחין והטעם לפי שהמקבל יכול לומר אילו הייתי יודע שתחזור כך אחר שנה ראשונה לא הייתי מתרצה בחצי השבח בשנה הראשונה שטיפולה מרובה שצריך להוציא ולהכניס הבהמה ורווחא מועט משא"כ בשנה שניה שהוא בהיפך שכבר נתגדלה ומשתמנת בכל יום ששבחה ורווחה מרובה וטיפולה מועט שיכולה לצאת ולכנוס מעצמה רק שבשנה שניה צריכה יותר למזונותיה מבשנה ראשונה לכך יכול הנותן לעכב ולומר לא נתרציתי מתחלה ליתן לך חצי השבח אלא משום שהוצאות פרנסותיה מרובה בשנה ב' לכך יכול כל אחד לעכב מלחלוק הריוח שוה בשוה משא"כ בשאר פועל ששכירות חצי יום ראשון הוא כמו חצי יום השני לכך יכול פועל לחזור אפי' בחצי יום וליטול שכרו וכמ"ש בס"ס זה: