1
הנותן לחבירו בהמה בעיסקא כו' עד ובוולדות מקום שנהגו כו' בפ' א"נ דף ס"ט ע"א מייתי שם גמרא שני ברייתות בראשונה תני השם בהמה לחבירו באתונות חייב לטפל בה י"ח חודש כו' וכמ"ש ל' בדרישה וברייתא שנייה תני ז"ל תניא אידך השם בהמה לחבירו עד מתי חייב לטפל בולדות בדקה ל' יום כו' ומשמעות ברייתא קמייתא היא דמיירי בנותן מין אתונות או בהמה דקה לגדלן באופן שישביחו הן בעצמן כאשר נעשין גדולים וגם נשבחו בשומנן וע"ז קאמר דאין שום א' יכול לחזור תוך הזמן מפני שטיפולן בהוצאה והכנסה ומזונתן אינן שוה בשני השנים. ורבינו עירבבם וכתב הנותן לחבירו בהמה בעיסקא שיחלוקו בגיזה ובולדות באתונות חייב לטפל כו' ובולדות כו' משום דס"ל דבכלל נותן בהמה לעיסקא הן תרווייהו דנותן לו כשהן קטנים ואצל המקבל יגדלו ויעשו גיזה וגם יולידו אצלו וק"ל: