והרבית שבו אין מוציאין אותו מיד המוכר נראה דאדין מי שפוסק אפירות קאי שמוכר לו בזול בשביל הקדמת מעות ואח"כ נתייקר ובא הלוקח להוציא מיד המוכר הרבית ר"ל שרוצה שיתן לו כשער הזול כמו שפסק עמו אין מוציאין מיד המוכר אלא נותן לו כשעת היוקר וה"ה בדין ראשון שמוכר לו ביוקר בשביל המתנת המעות שייך לומר שאין מוציאין מיד הלוקח ר"ל כשבא המוכר ורוצה שיתן לו המעות כשעת היוקר. ונקט רבינו רבית שביד המוכר דבמאי דסיים פתח. ויותר נראה לומר דרבית שבו דקאמר ר"ל צד רבית שבו ואתרווייהו קאי ור"ל בדין ראשון דהיינו כשמוכר לו ביוקר ודאי אם עדיין לא פרע הלוקח כל המעות והתבואה הוא כבר בידו א"צ ליתן לו כלל אלא כשער הזול אבל אם כבר נתן המעות והתבואה כבר לקח מיד המוכר והלוקח מבקש שיחזיר לו המוכר קצת מעותיו באופן שיבא לו התבואה כשער הזול אין מוציאין הרבית מיד המוכר ואינו מחזיר לו שום מעות ובדין השני דהיינו שמכר לו בזול ונתייקר והלוקח תובע רבית שלו ר"ל ההוספה שהוסיף לו בתבואה בשביל שהקדים המעות דהיינו כשער הזול אין מוציאין מיד המוכר. וה"ה דה"מ למימר מיד לוקח אתרווייהו ברישא כפשוטו ובסיפא אם כבר נתן לו המוכר אלא חדא מינייהו נקט ומכל מקום האי מיד המוכר אתרווייהו קאי וק"ל: