1
אם ישנן ברשות המוכר כו' ז"ל ב"י וכפי סדר לשון רבינו (דהתחיל באסור למכור) חלוקות האיסור (דהיינו באם אין לו ברשותו כלל דכתב רבינו אחר זה) הו"ל למינקט ברישא אלא דסדרא דגמרא נקט שהזכיר חלוקת ההיתר ברישא עכ"ל ב"י ולי נראה להגיה אם במקום שאם ואח"כ ואם ישנן במקום אם וא"ש דמתחילה כתב דכך אסור ליקח בזול בשביל הקדמת המעות ומפרש דהיינו אם קוצב דבר ששוה י"ב כו' והיינו דוקא באין לו וכמפורש לפני זה במכירת דינר במעות ואח"כ כתב רבינו פירוש דאם יש לו דהיינו אפי' אינו מוכן אלא צריך להמתין לו עד שיבא בנו כאן או במקום אחר רק שיהא מונח ברשותו מוכן ומסיים אבל אינו מוכן ברשותו כלל הוא דוקא אסור. אלא דלפ"ז ק"ק דהסיפא הוא מיותר במה שחזר וכתב אם אין לו מאותו דבר כלל כו' דברישא דכתב בה האיסור הו"ל לכללינהו ולכתוב אם אין ברשותו כלל: