1
ואמר לו הלויני מעות על משכונות כו' נלע"ד לפרש דכשאמר הלויני מעות על משכונות אלו שהם של עובד כוכבים דאסור היינו טעמא דמיד שלוה ישראל ראשון לעובד כוכבים קנה המשכון במעותיו וכשחוזר ולוה עליו מישראל שני הו"ל כאילו לוה ממנו על משכונות של עצמו שהרי גם מתחילת ההלואה כששלחו עובד כוכבים לישראל ללוות על משכונו מישראל הצריך הרא"ש להיות האחריות על ישראל השני דאל"כ יש לאסרו מהאי טעמא ולא התירו בשכבר לוה עליו אלא כשפירש שמכרו לישראל שני ושמסלק עצמו ממשכון זה והרא"ש דמתיר אפי' בסתמא היינו טעמא משום דסתמא כפירושו ובודאי דעתו אהיתירא נתן לו המשכון וכמ"ש רמ"א בהדיא סעיף י"ח משא"כ כשאמר הלויני שעשאו עצמו ללוה וכאילו השכין משכונות שלו וק"ל ועד"ר: