אף אם אינו מכרו לו כו' והא דאמרינן לעיל שאם העובד כוכבים אמר לישראל לוה לי מעות מישראל ברבית שסבר הרא"ש שיהא אחריות המשכון והמעות על המלוה ואם האחריות על השליח אסור דהוי כאילו הלוה לישראל השליח והוא חוזר והלוה לעובד כוכבים דשאני הכא שיש לו מעות למלוה הראשון על המשכון וכשמשכנו אצל ישראל השני אע"פ שאינו מכרו לו בפירוש מ"מ אמרינן מסתמא להיתירא נתכוון והוי כאילו מכר לו כל זכות שיש לו במשכון כמ"ש ב"י בסמוך אבל התם ליכא למימר הכי דהא אין לו עליו כלום ולא שייך לומר דמסתמא להיתירא נתכוון ולכך צריך שיהא אחריות המשכון והמעות על המלוה ועד"ר: (דלא חשבינן לרבית כו' כאילו נתנו מכח ישראל ראשון ר"ל אף לדעת רש"י דסובר יש שליחות לעובד כוכבים לחומרא כמ"ש בר"ס זה. ואף לדעת רבינו תם סד"א לאסור דהו"ל כאילו אמר ישראל ראשון לשני הלוה לי על המשכון והעובד כוכבים יתן הרבית דמבואר לעיל סימן ק"ס דאסור עכ"ה):