1
כגון שהוקדש לבדק הבית בגמרא דהזהב דף נ"ז ע"ב מוכח דהיינו דוקא שלוה אבנים של בנין דבונין בשל חול ואחר כך מקדישין דאילו שאר דברים שכבר הוקדשו מעל הגזבר כשהלוה אותן נעשו חולין והוה להו דין מעות הדיוט וכ"כ בהגהת מרדכי אבל אבנים כשמקדישין אותן לכתחילה מתנין דכשיהיו בבנין יהיו קודש וא"כ לא שייך מעילה כל זמן שאינן בבנין אבל מ"מ כיון שסופן ליקדש כקדוש דמי שהרי מי שהקדישן הקדישן מדעתן ומרצונו ואם בא לחזור וליטול אותן אינו רשאי רק שאמרו חכמים שלא יהיו קודש עד שיהיו בבנין כדי שלא ימעלו בם כל המתעסקין בבנין ולהכי לענין רבית הוי מעות של הקדש ודו"ק וב"י הביא דבר זה בקיצור אף על פי ששם בגמרא תירצו עוד תירוץ אחר הרי כתב רש"י שם דאותו תירוץ לא מיירי בדרך הלוואה ועד"ר: