1
בלא דעת הלוה שאם פייסו הלוה להאחר ליתן למלוה כך בשביל שילונו אסור משום דנעשה כשלוחו ב"י וכתב שהרמב"ן ונ"י ור"ן והמ"מ כולהו ס"ל דאפי' פייסו הלוה לנותן שרי דכיון שזהו משלו הוא נותן ואין הלוה משלם לו מה לי פייסו ומה לי לא פייסו ופסק שהלכה כדבריהם ולא כדברי הטור עכ"ל ומכאן מוכח דדוקא שלא יחזיר לו הלוה לנותן מה שנתן למלוה לאפוקי ממה ששמעתי אומרים בשם גדול דהתיר אפי' הבטיח הלוה ליתן לנותן עשרים זהובים כדי שישתדל שפלוני ילוה לו ק' זהובים דאין לך הערמת רבית גדולה מזו ועד"ר מ"ש בשם המרדכי: