1
ותייש הבא על הצבייה וילדה בת (ובשחט התייש עם הבת פשיטא אין לוקין דהא אין לוקין על הזכרים. עכ"ה) ואותה בת ילדה ושחט בתה ובת בתה דפטור אבל אסור נמי כרבנן דהתם דחוששין לזרע האב שהוא תיש (ר"ל שמא חוששין ולכן אין לוקין עכ"ה) ואם כן גבי הולד ראשון אמרינן שה ואפילו מקצת שה ולכך פטור אבל אסור ולא מלקינן ליה דהא גם לרבנן אין חוששין ודאי אלא מספקי' אי חוששין לזרע האב ואמו שהיא הצביה עיקר אבל לשחוט הצבייה עם בנה אפי' לכתחילה מותר משום דשה ובנו אמר רחמנא ולא צבי ובנו ורמב"ם דאסר לכתחילה אינו אלא משום מראית עין כן הוא צחצוח פי' דדינים הללו ומבואר כן בדברי הרשב"א ומהרי"ן חביב וב"י וכתבתינהו בקיצור: