ואם משנתן מעות משך כו' ר"ל שנתן מעות וגם משך אחר כך וה"ה אפכא אם משך ואחר כך נתן מעות דלא כמשמעות רישא דברייתא ולהכי הביא דברי הרמב"ם. ור"ל שהרמב"ם סיים בדבריו אלא אם כן משך וגם נתן מעות דמשמע שמשך קודם נתינת מעות ועוד משמע כן מלשון הרמב"ם שכתב בין משך ולא נתן מעות או נתן מעות ולא משך יחזיר דמשמע דוקא באם לא עשה אלא אחד מאלו יחזיר אבל אם עשה שניהן המשיכה ונתינת מעות לא יחזיר. ואיפשר לומר שרבינו דנקט ואם משנתן מעות משך כו' לרביתיה נקטיה דאף על פי שנתן מעות קודם משיכת הגרוטאות וא"כ ה"א המשיכה בטעות שלא ידע שיש שם אליל ויחזיר ואפילו הכי לא יחזיר וכל שכן אם משך ואחר כך נתן מעות דאיכא טפי למגזר משום מראית עין דאיכא למיחש שיאמרו שידע שיש שם אליל ואפילו הכי נתן המעות ודאי קנה האליל וחזר ומכרה האליל לעכו"ם ופשיטא שלא יחזיר אלא שלשון רבינו אינו משמע כן שכתב אם משך עד שלא נתן מעות יחזיר כו' דמשמע אף על פי שנתן המעות אחר המשיכה הואיל והמשיכה היתה קודם נתינת המעות יחזיר ונ"ל דהכי קאמר אם משך כו' ר"ל אף על פי שמשך וקי"ל משיכה קונה בעכו"ם אפילו הכי עד שלא נתן מעות כו' ר"ל כל זמן שלא נתן מעות יחזיר אבל נתן מעות ולא משך פשיטא דאין מעות קונות בעכו"ם כמ"ש.