1
ואם אין הטובה היוצאה מהן לכומרים אלא לעובדיה כו' שמעתי מפרשים (פי' זה ראיתי בכתביו של רש"ל עכ"ה) דר"ל למשרתי המרחץ ועובדי הגינה וז"א דא"כ למאי נ"מ בנאה אם אין הנאה עולה אלא למשרתים ופועלים ועוד דרש"י ז"ל כתב בהדיא בפרק רבי ישמעאל (עבודה זרה ד' נ"א) עובדיה עכו"ם העובדים אותה לא איכפת לן אי יהבינן להו טובת הנאה פורתא עכ"ל. וכתב ב"י אע"פ שכל הגינה והמרחץ הם של אליל וכדקתני אליל שהיה לה גינה או מרחץ כו' דמשמע שכולה שלה ע"כ ור"ל דאפ"ה מותר ליתן שכר לעובדיה וה"ט דמאן דמתני לה אסיפא כ"ש ארישא ופרשינן בטובה בטובת כהניה בלא בטובה שלא בטובת כהניה אבל בטובת עובדיה שרי אע"פ שהגינה והמרחץ של אלול מה שכתב רבינו אפי' הגינה והמרחץ לאליל לבדה: