1
ואם בא ישראל ונתן בה סימן אף היין מותר למוצאה דכיון דרובה נכרים נתיאשו הבעלים (ולכך א"צ להחזירו לבעלים עכ"ה) ולא בעינן הכא חותם דדוקא במפקיד אצל נכרי דאיכא למיחש משום זיופא ובחותם אחד טרח ומזייף והדר וחותמו כדאיתא אבל במציאה כל שהיא סתומה דאם איתא דנגע בה נכרי לא הוי טרח לסותמה הלכך כל שראינוה סתומה בודאי לא נגע ביה נכרי רשב"א (ודוקא סתומה בפקק אבל פתוחה לגמרי אסור כ"כ רמ"א עכ"ה) ובח"מ סימן רנ"ט כתב רבינו שמותר כשהיא רשומה ושם בסימן רס"ב משמע דרושם הוי סימן והיכר: