1
האומר לחבירו נתנסך יינך כו' אם הוא בידו כו' באשר"י פרק הנזקין דף ק"י ע"א כתב לענין טהרות דדינא ג"כ הכי דאין הטעם משום מיגו דאי בעי הוה מטמא להו דאי טמאינהו בעי לשלומי ועוד כו' ע"ש אלא ה"ט כיון דבידו לתקנו הוי כבעליו וכל אדם נאמן על כלו כו' וה"ט נמי אם יהיה בידו תחלה אע"פ שכבר החזירו לבעליו או בזימנא קמייתא דאשכחיה א"ל נטמאו טהרותיך עדיין נקראו בעליו ומהימן כו' ע"ש ועד"ר.