והרשב"א כתב בשם הגאונים דניצוק לא חשיב חיבור אלא במערה לתוך יי"נ גמור דע לך שמ"ש הרשב"א לתוך יי"נ גמור אין רצונו בזה לאפוקי לסתם יינם דזה אינו דגם בסתם יינם ס"ל להרשב"א דאף הנשאר אסור ובדבריו אלו לא ביאר האיסור אלא כתב סתם דניצוק הוה חיבור גבי כל אחד כדיניה ר"ל גבי ודאי יי"נ הכל אסור בהנאה וגבי סתם יינם אסור הכל בשתייה ומותר בהנאה כמ"ש בסמוך גם הרשב"א לא כתב בדבריו יי"נ גמור אלא כתב יי"נ ולאפוקי לתוך כלי בא שאם עירה לתוך כלי שלא הודח שהמותר מותר ורבינו שהביא דברי הרשב"א לכאן לא הביאן לומר שהרשב"א חולק על הי"א כמ"ש בסמוך אלא הביא דברי הרשב"א לכאן שמתיר בעירה לתוך כלי שלא הודח אפי' בשתייה את המותר ורבינו חולק עליו בזה ולכן כתב רבינו בדברי הרשב"א אלא במערה לתוך יי"נ גמור שדעתו לומר לאפוקי במערה לתוך כלי שלא הודח ונקט יי"נ גמור שלא הודח ועירה לתוכו אפ"ה המותר הנשאר בכלי מותר אפילו בשתייה. הנה לפנינו דהביא רבינו דעת הי"א שמחמירין כמ"ש והביא ג"כ דעת הרשב"א שמיקל כמ"ש ועתה הולך ומבאר במה שהוא חולק אתרווייהו וז"ש ונ"ל כיון דטעמא דניצוק שאנו רואין אותו כאילו הוא מעורב ביחד כו' ר"ל דלדעת הי"א רואין אותו כאילו הוא מעורב וגם רואין אותו כאילו הוא בעין כמ"ש בסמוך טעם הי"א ובזה חולק רבינו על הי"א וס"ל דהואיל ואמרינן רואין אותו כאילו הוא מעורב תו לא אמרינן רואין אותו כאילו הוא בעין אלא לפי מה שהוא הדבר שיוצק בו כך הוא הדבר שמערה ממנו ר"ל שרואין כאילו הוא הכל מעורב יחד וכמ"ש ולכן כתב רבינו אם יצק לתוך יי"נ גמור אין לעליון תקנה אלא אסור הכל בהנאה ואם לסתם יינם יוליך הנאה כולו או ימכרנו כולו כו' ר"ל שאף אותו שנתערב יכול למכור חוץ מדמי יי"נ שבו (פי' מה שהיה למטה מתחלה עכ"ה) זהו שכתב נגד דעת הי"א ונגד דעת הרשב"א כתב ואם לתוך כלי שלא הודח אסור בשתייה ומותר בהנאה בזה הוא חולק על דעת הרשב"א ובפירושי זה יסולקו כל תמיהת ב"י שתמה על רשב"א ורבינו כמ"ש בדרישה. וטעם הרשב"א שמתיר במערה לתוך כלי שלא הודח בארתי בדרישה שלא אמרו ניצוק אלא במערה לתוך יין האסור בהנאה ויין של ישראל שכנסו בכלי של נכרי לא הוכשר ומותר בהנאה: