אין להקנות דאף דאינה עובדין ע"א מ"מ לא דמי לגר תושב שהרי גר תושב קיבל עליו עוד ו' מצות אחרות שהרי כתב הרשב"א גר תושב שקיבל עליה ז' מצות די"ל דלאו דוקא נקט הרשב"א ז' מצות דה"ה אם לא קיבל עליו אלא שלא לעבוד ע"א יינו מותר בהנאה דעיקר אסור י"נ משום ע"א אלא דנקט גר תושב שקיבל עליו ז' מצות כו' לרבותה דאע"פ שלא קיבל עליו בפי' שלא לעבוד ע"א אלא קיבל עליו סתם להיות כבן נח אפ"ה יינו מותר וכן משמע מלשון הרשב"א שכתב בת"ה הארוך אלמא כל שקיבל עליו שלא לעבוד ע"א וז' מצות בני נח אינו עושה יי"נ ליאסר בהנאה עכ"ל הביאו ב"י בזה הסי' בד"ה גר תושב שקיבל עליו ז' מצות וקשה מאי זה דקאמר שקיבל עליו שלא לעבוד ע"א וז' מצות הלא ע"א אחת מהנה היא ובכלל ז' מצות היא אלא או קתני או שקבל עליו בפירוש שלא לעבוד ע"א אע"כ שלא קיבל עליו שאר מצות בני נח או שקבל עליו סתם ז' מצות י גם י"ל דנקט ז' מצות דאפ"ה יינו אסור בשתייה וע"א נקט דאפ"ה יינו מותר בהנאה וכעין זה כתב ב"י ליישב דברי הרמב"ם וכמ"ש בדרישה. ואין להקשות אמאי מותר יינם בהנאה ניחוש דלמא נגע העכו"ם בביתם וגבי גר תושב אמרינן הואיל וקיבל עליו ז' מצות בני נח נשמר הוא שלא יגע נכרי ביינו או י"ל כיון שאינו מותר אלא בהנאה אבל לא בשתיה הלכך לא חיישינן למגע של נכרי בביתו:
וכ"כ הרמב"ם וכתב עוד שמגען שלא בכוונה מותר אף בשתייה דוקא מגען שלא בכוונה אבל מגען בכוונה אוסר בשתייה ואף לדעת הרא"ש דמתיר מגע גר תושב אף בשתייה אפילו נגע בכונה מ"מ מודה דאסור בשתייה כיון שהוא נכרי גמור ושמעתי שאף בזמן הזה לאי עע"א הם ואין מנסכים וכן קבלתי מ"ו: