ונ"ל דוקא כשנשתמש בכולו מדקאמר רבינו ונ"ל כו' ולא קאמר ולא נהירא אומר אני שהוא מבאר דברי הרשב"א כן שמ"ש הרשב"א ודוקא לענין איסור אבל לענין הכשרו לא עלה לו הכשר עד שיכשיר כולו היינו דוקא היכא שנשתמש כולו באיסור אבל אם לא נשתמש בו איסור אלא מקצתו די לו בהכשר מקצתו ומ"ש לעיל נאסר כולו היינו לענין להשתמש בלי הכשר כמ"ש ולפ"ז מ"ש ודוקא לאיסור אבל לענין הכשרו כו' לא קאי אבל זה אדלעיל מיניה דלעיל לא מיירי אלא בנאסר מקצתו וכאן מיירי דוקא בנאסר כולו או אפשר לומר דאף בכאן איירי בנאסר מקצתו שהוא אומר שנאסר מקצתו דאמרינן דלמא טעה דמילתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתיה ולכן חיישינן דלמא כולו נאסר אבל אם ידוע לאחרים שלא נאסר אלא מקצתו נכשר נמי מקצתו וזהו שגרס רבינו ידוע ול"ג יודע דדוקא בעינן שיהא ידוע לאחרים כנ"ל לבאר דברי רבינו שמפרש דברי הרשב"א ולא פליג עליה וע"דר: