אבל נזדמנו לו לצייד דוקא נקט לצייד שהלכה כחכמים דאוסרים אם נזדמנו לאדם אחר ובירושלמי מפרש הטעם דהתירו לצייד הואיל והוכרח ליתן מס למלך וכתב ב"י ונ"ל דאפי' במקום שאין לוקחין מס מן הציידים נמי שרי דלא פלוג רבנן במילתייהו ולפיכך לא חלקו הפוסקים בכך. ומ"ש רבינו אבל נזדמנו כו' טמאים או שצד טמאים עם טהורין כו' ז"ל ב"י ביאור דבריו כלומר שהשליך הרשת והעלה טמאים לבד או שהעלה טמאים וטהורים וזו ואצ"ל זו קתני א"כ תרווייהו צריכי דאי תנא טמאים ה"א בהא הוא דהתירו לו למכור כדי שלא יפסיד כל טרחו אבל כשהעלה טמאים וטהורים אימא לא ימכור הטמאים צריכי ואי תנא הא ה"א בהא הוא דהתירו רבנן משום דהעלה טהורין בהדייהו (פי' דהואיל והעלה טהורים בהדייהו א"כ הטמאים בהיתר באו לידו כדבסמוך גבי נזדמנה לו נבילה דשרי למוכרה הואיל ובאתה לידו בהיתר) אבל טמאים לחוד דכל מעשה רשת זה לטמאים היה אימא לא צריכא עכ"ל ואפשר לומר דרבינו דוקא קתני דבריש דבריו קתני נזדמנו לו וכמ"ש שהשליך הרשת והעלה טמאים לבד מותרות למכור הואיל ולא נתכוון לטמאים שמאליהן נזדמנו לרשת ובסיפא נקט דוקא או שצד טמאים עם טהורין מותר דמיירי בצדן בכוונה דאז דוקא צד טמאים וטהורין שרי למכור הטמאים אבל הצד טמאים לחוד אסור למוכרן דבאיסור בא לידו.