כתב הרשב"א מקום שישראל נוהגין שם קולא ביין של עו"ג אפילו השכר אסור ב"י פירש וז"ל מי שנתאכסן עמהן אסור לשתות עם אותן ישראלים אפילו שכר גזירה שמא ישתה עמהן יין והם חשודים שיתנו לו יין של עו"ג שהרי גם הם שותין אותו עכ"ל אמת שכן הוא משמעות דברי הרשב"א בת"ה הארוך וכן מוכח מן הגמרא וכמ"ש בדרישה אלא שעל רבינו קשה אם הוא הבין דברי הרשב"א כמו שהבינם ב"י אם כן טעם איסור שכר זה אינו אלא משום שמא יתנו לו לשתות יין נסוך ואם כן קשה מה עניינו לכאן שהרי כאן לא מיירי אלא באיסורי משום חתנות ובהלכות יי"נ ה"ל לרבינו לכתוב דין זה. ויש לומר משום דסתם יינם לא אסרו אלא משום חתנות וכמש"ר בר"ס קכ"ג מ"ה כתבו רבינו כאן ללמדינו שאף שלא אסרו בבית ישראל משקים ש"נ משום גזירת חתנות בכה"ג דישראל חשודין הן אסור לשתות עמהן אפילו בביתם שכר שלהם משום גזירת חתנות והיינו שיתן לו לשתות סתם יינם ש"נ ואית בהו משום גזירת חתנות. גם יש לומר דרבינו ס"ל דאין לאסרו מדינא כ"א המתאכסן שם בבית עו"ג דמותר לשתות עמהן שכר כמ"ש לפני זה ובאלו דאין נזהרין החמירו משום דעו"ג דאותו מקום רגילין שהישראל הדרים שם שותין גם כן יינם ויסברו דגם הישראל שהתאכסן שם הוא בר הכי ויתן לפניו יין במקום שכר אבל עם ישראל שאינו נזהר ס"ל לרבינו בשם רשב"א דאין ליזהר מדינא דאף דהישראל שותה יין נסך היינו למלא תאוותו אבל להכשיל לישראל הנזהר אין חושדין אותו ואף דהגמרא איירי בישראל שנתאכסן אצל ישראל הא כתב הרשב"א עליו אפשר דהחמיר על עצמו לבד ואף דמסיק הרשב"א דטוב להחמיר מכל מקום מדסתם בת"ה הקצר וכתב לאסור ולא לשם חומרא משמע ליה לרבינו דסתם אסור דכתב איירי דוקא בנתאכסן אצל עו"ג וע"ל סימן קי"ט. ומ"ו ביאר דברי רבינו וז"ל נ"ל דוקא במקום שמקילין קאמר אבל האידנא בעו"ה שנעשה בקצת מקומות היתר גמור מותר לשתות שם שכר מן העו"ג רק שלא ישתה בביתו עכ"ל מ"ו משמע מדבריו שהוא מבאר דברי רבינו שבמקום שנוהגין להקל ביין של עו"ג אסור לשתות שם שכר מן העו"ג דחיישינן שמא ישתו גם כן יין של עו"ג הואיל ונוהגין שם קולא ועשו סייג וגדר לאסור גם השכר כדי שלא להקל ביין ולפ"ז שייך שפיר דין זה לכאן דלעיל כתב שכר של עו"ג לא אסרו אלא בבית עו"ג אבל בבית ישראל מותר וקאמר רבינו וכתב הרשב"א וכו' רוצה להשמיענו דלפעמים שכר של עו"ג אף בבית ישראל אסור ואף על פי שאין משמעות הגמרא כן לא. עלה על דעת רבינו מדברי רשב"א בת"ה הקצר שלמד דין זה מגמרא זאת. ומ"ש מ"ו אבל האידנא כו' מותר לשתות שכר טעמו דהואיל ונוהגין היתר גמור ליכא למיחש שאם ישתו שכר שאתי למטעי דהכל יודעין איסור יין נסך ואין שייך לנהוג היתר גמור אם לא לעוברין על דת ולא שייך למימר שיטעו בזה אבל בבית העו"ג עכ"פ אסור משום חתנות וכמ"ש בריש הסימן: