והא דשרינן כו' עד אבל ספק טריפה שנתערבה כו' עד שיהא בהיתר לבטל האיסור פי' רוב ומ"ש אם הוא מדברים המתבטלים לאפוקי חתיכה הראויה להתכבד ודומה לו שאינן בטלים ברוב והא דאמר נתערבה באחרות דמשמע אפילו אם נתערב ברוב קאמר עליהן דכולה אסורות אדלעיל מיניה קאי דקאמר והא דשרינן ספק ספיקא כו' והיינו דוקא בחהר"ל ודומה לו דחתיכה שאינה ראויה להתכבד בטלה ע"י תערובות לבד בלא ס"ס אלא דמיירי בחה"ל ועלה קאי ואמר אבל ספק טריפה שנתערבה באחרות כולם אסורות ור"ל אפילו נתערבה ברוב עד שיהא כו' פי' שאם היא חתיכה שאינה ר"ל בטלה ברוב. ולכאורה נראה לדקדק מכאן מדקאמר עד שיהא בהיתר כדי לבטל האיסור אם הוא מדברים המתבטלים ולא קאמר עד שיהא מדברים המתבטלים וממילא נדע שהיא בטלה ברוב דמהיכא תיתי לן להתיר אף בלי ביטול רוב ועוד דהא מדקאמר נתערבה באחרים דמיירי בביטול ממילא ידעינן דאף מה שאמר עד שיהא מדברים המתבטלים דארוב קאי אלא כ"כ עד שיהא בהיתר כדי לבטל האיסור למידק מיניה דדוקא בספק טריפה צריך רוב לבטלו אבל בספק תערובות שנתערב אח"כ א"צ רוב לבטלו אלא אפילו נתערב באחת מותר. וע"ל סימן ק"ה דכתב לפיכך אם אחד מתערובת הראשון נתערב בשנים אחרים מותרין ע"כ משמע מינה דגם התערובת הראשון אינה מותר אא"כ נתערב אחר כך ברוב אם לא שנאמר דבע"א החמירו וכדרש לעיל. מיהו יש לדקדק ולפרש גם כאן דבעינן רוב בתערובות שניה ודו"ק: