ואמר על בית אחר וגם זה כו' פ"ק דנדרים דף ו' בעי רבינא אמר הדין ביתא ליהוי בית הכסא והדין מהו והדין נמי קאמר א"ד והדין לתשמישא בעלמא קאמר ופריך מכלל דפשיטא ליה לרבינא דהזמנה מילתא היא והא מיבעיא ליה הזמינו לבית הכסא מהו חדא מגו חדא קא מיבעיא ליה זימון מועיל או אינו מועיל את"ל מועיל יש יד או אין יד וסלקא בתיקו. והנה דעת הרא"ש הוא לקולא דאע"ג דבאיבעיא דיש זימון ס"ל לחומרא דהזמנה דבית הכסא מילתא היא ומטעם ההוכחה שהוכיח הרא"ש ממימרא דרב חסדא כנ"ל באמר והדין ביתא מספקא לן והוה ספיקא דרבנן לקולא. והרמב"ם ס"ל דאע"ג דספיקא דרבנן הוא ולקולא היינו דוקא בדיעבד (פי' דס"ל לרמב"ם דכל היכא דלא הו"ל לקרות וקרא אין צריך לחזור ולקרות) אבל לכתחלה צריך לחוש לדבריו עכ"ל ב"י ונ"ל דכיון דע"כ איבעיא זו השניה באת"ל אזלא את"ל דאיבעיא ראשונה נפשטה לחומרא דיש זימון אפשר דזה טעמיה דרמב"ם דס"ל לעיל דאזלינן לחומרא אע"ג דהוה ג"כ ספיקא דרבנן דזה כללא הוא דכל את"ל פשיטות הוא לאיבעיא ראשונה ואפילו הרא"ש ס"ל לפעמים האי כללא ובפרט כאן דאין האבעיות זו אחר זו אלא זו בברכות וזו בנדרים ע"כ צריך אתה לומר דהשניה באת"ל ראשונה לחומרא אזלא וק"ל: