1
אמנם נוהגים בכל המקומות לומר בהן קרוב"ץ כתב מורי בשם שבולי לקט שכן כתבו רב עמרם ורב כהן צדק ורב פלטוי גאון והרב רבינו יונה ור' קלונימוס ור"י ט"ע ור"ש הגדול ורב סעדיה גאון שיש לומר פיוטים וכן כתב מהרי"ל שהיה נזהר לומר קרובץ והיה כועס על הבחורים שהיו לומדים בב"ה בשעה שהש"ץ אומר קרובץ ולא אמרו ג"כ קרובץ. וכתב רמ"א בד"מ דע"כ אין פירושו שהבחורים למדו בדבור ממש דודאי אסור לדבר דברי תורה בשעת ק"ש וברכותיה וכמשמעות ל' התשובה שהביא רמ"ה. אלא שהם עיוני קא מעייני ולמדו בהרהור אפ"ה כעס עליהם מהרי"ל שלא שמו לבם לומר קרובץ. כי יש לחוש להמון העם שאל יראו מן הלומד ויפסיקו ג"כ בדברים אחרים עכ"ל: