ואם ברוב כו' שני משהויין ה"פ אם נצטרף יחד כל החמה וכל הצל המפוזרים הנה והנה ברוב הסוכה נמצא ב' משהויין הצל עודף על החמה פי' למעלה בסכך. ובמיעוט דסוכה החכמה עודף משהו ודוקא אם ברוב ב' משהויין צל עודף אבל משהו אחת לא מהני דאז אם היה רואים משהו צל העודף ברובה נגד משהו חמה העודף במיעוטא נמצא צל וחמה שווין בשוין ותנן כי הדדי פסולה דמיירי הכל בשיעור צל וחמה של מעלה בסכך ומה דנקט רוב סוכה ומיעוט סוכה א"ל הא אפשר למצוא דין זה במחצה על מחצה דר"ל שהוא מיושב ע"ד שכתב הר"ן ספ"ק דסוכה והביאו ב"י ז"ל ומיהו אפשר דדוקא בסוכה שאינה רק ו' על ז' אבל בסוכה גדולה הרבה שיש בה ז"ט או יותר שיש בו חמתו מרובה מצל צ"ע אם נכשיר אותו מפני צירוף שאר הסוכה ור' ירוחם כתב ג"כ דאם במיעוט הסוכה צלתה מרובה הרבה וברובה מחמתה מרובה משהו אע"פ שבין הכל צלתה מרובה מחמתה פסולה וכתב בד"מ וכן משמע מלשון הרא"ש ורבינו עכ"ל והיינו מדכתבו שברוב צלתה מרובה כו' משמע דבעינן כה"ג דוקא שברוב יהיה הצל מרובה וה"ט כיון דבאם היה חמה מרובה היה פסול כמ"ש ר"י וא"א לצמצם במחצה על מחצה לכך בעירוב א"כ לסברת הר"ן כמו שאמרינן בכה"ג כן מסתבר לומר בסוכה קטנה דאין מצטרפין המחצה על המחצה וק"ל ויש טועים מפרשים שאותן ב' משהויין נמשכין על פני כל רוב הסוכה ומיירי שמיעוטו של רוב הסוכה חמה זורחת במקום אחד וברובו של רוב הסוכה הצל עומד במקום אחד וא"א לומר כן דא"כ בחד משהו סגי אלא כדפרישית עיקר ודו"ק: