כגון כו' אין זה שם באשר"י אלא שהכל בו כ"כ בשמו ע"ש. והל' הזה כבד מאוד מכמה תיוהא דאית בה חדא שקאמר לעדה ששגגה ואסרה איסר כו' דהול"ל. לעדה ששגגה באיסור שאסרה כו' דהא השגגה היא במה שעברו על נדרם ועוד למה אמר לעדה ששגגה הלא לא ודאי שגגה אלא ספק שמא שגגו ועברו עלי נדרים וכמצש רבינו בריש דבריו אולי עברו ואם ר"ל דודאי נודע להם שעברו בשגגה על נדרם ק' למה המתינו כל העדה עד י"כ ולא התירו נדרם מיד שנודע להם שעברו על נדרם. וע"ק מאי כגון נדרי שגגות כו' דקאמרי הלא פי' בהאי כגון טפי ממאי דקאמר בראשונה לעדה ששגגה ואסרה כו' וע"ק מהו שחור ואמר בשגגת ציבור. וע"ק דהא מבואר בפרק ארבעה נדרים והביאו בטי"ד סי' רל"ב דנדרי שגגות ואונסין א"צ התרה. ולא חל הנדר מעולם וכמ"ש התו' בפרק שבועות שתים (שבועות דף כ"ו) בד"ה את לבך אנסך כו' והביאו ראייה לזה מהגמרא ע"ש. וע"ק דמתחיל בעדה ששגגה בנדרי שגגות וסיים ביחיד שנשבע דזה אינו דבר והפוכו ודוחק לומר רעדה צריכה כפרה והתרה טפי מיחיד ומ"ש אבל מי שנשבע כו' ר"ל ביחיד דלא חל עליו נדרי שגגות ואונסין הוצרך לומר יחיד שנשבע באופן שחל שבועתו ונדרו וקמ"ל דלדידיה לא מהני כל נדרי וחילוק זה לא מצינו בשום מקום לחלק בזה בין ציבור ליחיד לומר דנדרי שגגות ואונסין חלין על הציבור ודע ששם בכלבו כ"כ בשינוי קצת וז"ל וכי תיקון לומר כל נדרי זהו לעדה בשגגה בבית ולא ששגגה בשי"ן ואח"כ כתב כגון נדרי אונסין משגגת צבור כדכתיב ואם כל עדת בני ישראל ושם מתחיל בלישנא דקרא דכתיב בפרשת שלח לך ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה דקרא זה אנו אומרים אחרי כל נדרי ומש"ה מתחיל וקאמר דכי תיקון לומר כל נדרי הוא דווקא כדכתיב לעדה בשגגה והיינו דאסרו איסר על נפשם בב"ה ומשום דק' ליה וכי כל העדה אסרו איסור אחד יחד בשלמא הקרא לא קאי דוקא אנדר מש"ה קאמר דמשכחת לה כגון שעשאו הציבור ושגגה בדבר איסור או עשאו איסור וחד באונס ואח"כ קבלו נדרים עליהם בשביל איסור שבא לידם בשגגה או באונס. ויראין שמא עברו קצת מהקהל בנדרם לזה מועיל התרה ומ"ש נדרי שגגות ר"ל הנדרים שנדרו בשביל השגגה והאונס שבא לידם אבל בשאר עניינים שנדרו יחיד או ציבור אלא שנקט יחיד משום דאין דרך ציבור לנדר יחיד בע"א לזה אינו מועיל כל נדרי. ורבינו שכתב מתחילה לעדה ששגגה ג"כ יתפרש דבריו כן גם מה שסיים באריכות כגון בנדרי של יחיד. ומ"ש ציבור ה"ק כגון נדרי שגגות בתשובתו. ונדרי אונסין באופן שיהיה שגגות ציבור לזה דווקא מועיל כל נדרי וסיים במה שהתחיל דכנגד מה שהתחיל תחילה לעדה ששגגה שהוא תנאי לומר דוקא לעדה ששגגה ע"ו סיים נמי ואמר בשגגת ציבור ר"ל זהו שאמרתי כגון נדרי שגגות ואומר בזה מצינו שהם שגגות ציבור ודו"ק: