1
וי"מ שמכח תקיעה ראשונה מתערבב בשנייה כו' ר"ל ולפי' הראשון הוה תקיעות שבברכות גזירת הכתוב ונ"מ בהאי טעמא. דלפי הי"מ אם אין האדם חש כ"כ ואומר די בתקיעה ראשונה או שלא היה מצוי שופר על עירבוב השטן א"צ לתקוע שנית. ולדעת ראשונה כיון דגזירת הכתוב הוא צריך לתקוע פעם שנית. וא"ת אמאי לא תני במתני' כי אם תקיעה שניה כמ"ש רבי' לקמן מיד בסמוך ז"ל כדתנן העובר לפני התיבה בשני כו' י"ל דבין לפי' ראשון ובין לפי' שני דמתני' לא תני אלא התקיעות שהן עיקר. ולפי' ראשון הוי תקיעות שבברכות עיקר טעמא שהן גזירת הכתוב ומעירבוב השטן לא קא מיירי וכן לפי' שני נמי נקט תקיעות שעל סדר הברכות לומר לך שבסדר הברכות צריך התקיעו' כדי שלא יערבב השטן בשעת התפלה וממה שצריך לתקוע ב"פ משום בהיל ולא בהיל. מזה לא קמיירי וק"ל: