ושוהין אח"כ כמו ו' ימים ר"ל אחר כלות תענית בה"ב ולפ"ז הא דכ' ומפסיקים בחנוכה ופורים חנוכה אפשר לומר שהוא דוקא כגון שעונת גשמים שלהם היו בחודש כסליו אבל פורים ק' לומר שהוא דוקא שמשם והלא' אין גוזרין ג' תעניות אלא אגב שיטפא נקט והדין אמת שאין תענית יחיד דוחה חנוכה ופורים מיהו לפי המקומות שעונת גשמים שלהם הוא מאוחר כמו ארץ אשכנז שצריכין מטר אחר ימי הפסח לפעמים אחר שבועות לק"מ מפורים והרמב"ם מינה איירי ג"כ שהרי כתב אבל מקומות שעונות גשמים שלהם לפניו או אחריו כו' וק"ל וטעמו שכך שוהין לפי שכך היו שוהין בא"י שהרי כשהגיע י"ז במרחשון לא ירדו גשמים היחידים מתענין בה"ב נמצא כלי' בכ"ה לחשוון ואם הגיע ר"ח כסליו ולא ירדו גשמים ב"ד גוזרי' ג' תעניות הרי ה' ימים שנשארו מחשוון ויום ר"ח כסליו הרי ששה ימים ושביעי שהוא מחרת ר"ח כסליו מתחילין להתענות אם הוא יום שני ואם לא יהיה יום שני ימתינו מלהתענות עד יום ב' הבא ראשון ונמצא שוהין יותר משבעה ואפשר שמפני כך כתב שוהין כמו שבעה מפני שלפעמים שוהין יותר מז' אבל ק' שלא היה לו לכתוב אלא שוהין כמו ששה ימים שהרי ה' ימים נשארו מסוף חשוון ויום ר"ח כסלו ששה ימים הם ולא שבעה ואפשר שהרמב"ם כתב כמו ששה והיה כתוב ו' וטעה הסופר בין ו' לז':