יכול לטעום עד כדי רביעית ז"ל בגמרא פרק היה קורא השרוי בתענית מהו שיטעום אכילה ושתייה קיבל עליה והא ליכא א"ד הנאה קיבל עליה והא איכא א"ל טועם ואין בכך כלום ותני ר' אמי ור' אסי טעמו עד שיעור רביעית ומזה למד ראבי"ה שיכול ללעוס עצי קינמון כו" כמ"ש בשמו בסמוך וכ"כ המרדכי בפ' תעניות בשמו ז"ל כיון דאסיקנא דהנאה לא קיבל עליה נ"ל דיכול ללעוס עצי קנמון כו' ואמרי' בפ' כיצד מברכין כס זנגבילא בי"כ פטור וצ"ל דפטור ומותר. ופטור דנקט משום דשייך באכילה גמורה חיוב חטאת ואפי' אם בי"כ אסור שאני התם דהוי דאורייתא ועוד דטובא הנאה נאסרו בו' עכ"ל והביאו ב"י בס"ס אדברי רבינו ודברי רבינו בסמוך קצרים המה שמשמע שעיקר התירו הוא מההוא דכס זנגבילא בי"כ פטור וז"א אלא מדטעימה בתענית מותר. וס"ל הא דאמרו כס פלפל וזנגבילא יבישתא בי"כ פטור דה"פ דאין אכילה בכך כמ"ש שם ואין בו אלא טעימה בעלמא וטעימה בתענית מותר ומ"ה פי' פטור האי דפטור ומותר קאמר ומ"ש משום דבאכילה גמורה שייך חיוב חטאת ר"ל פלפלין וזנגבילא רטיבא ואוכלו אבל יבישתא אפילו אוכלו ואינו פולט לית ביה חיוב חטאת כיון דאין דרך אכילה בכך והכי מוכח שם בגמרא דפריך אמימרא ולא שני כאן בפולטו וכאן באינו פולטו ע"ש דפ"א ע"ב ודו"ק.