If everyone seeing this message became a Sefaria Sustainer by donating just $10 a month, we'd be able to keep our library of Jewish texts accessible, free, and growing for an entire year.   
×
×
Save "Prisha, Orach Chayim 566:4"
Orach Chayim 566:4
1

ואם בא לומר בסוף כל ברכה כו' והסליחות אמרי' בסוף ברכה דמעין החתימה הוי סוף ברכה אבל ותן טל ומטר שאומר אחריו ושבעינו מטובה אינו באמצע הברכה ודו"ק כן היה נ"ל לכאורה אבל זה אינו דהא ג"כ מוסיפין באמצע הברכות וכמ"ש רבינו בסי' ס"ח בשם הראב"ד שכתב ז"ל למעט או להרבות באמצע הברכה אין קפידא לפיכך נהגו להוסיף פיוטין במאורות ובאהבה ובזולות כו' גם ב"י כתב בסי' קי"ט ז"ל וא"ת הרי אנו נוהגין ביום תענית להאריך בתחנונים בלשון רבים באמצע ברכת סלח לנו וזהו היפך דברי ר"י ז"ל י"ל דבצבור שאני כו' ע"ש הרי לפנינו מה שאנו מוסיפין בברכת סלח לנו קרי אמצע ברכה גם כתב שם ב"י דלהרא"ש ורבינו ס"ל מ"ש ואם בא להוסיף בסוף כל ברכה כו' בסוף לאו דוקא דה"ה באמצע אלא אורחא דמילתא נקט א"נ לרבותא דאע"ג דאינו אומר סמוך לחתימה מה שתקנו חכמים כו' ע"ש מ"ש ב"י ומ"ש שם ליישב:
רק שיתחיל מעין הברכה כו' ר"ל הא דאמרי' אם בא להוסיף בסוף כל ברכה מעין הברכה אומר ל"ד שאסור לומר כ"א מה שהוא מעין אותה ברכה דז"א רק דצריך להתחיל בדבר הוספה מעין אותה ברכה ואח"כ יכול להאריך בדברי תחנונים כמו שירצה ולאפוקי בש"ת יכול להתחיל במה שירצה ופי' זה נ"ל ברור ולא כמו שפירשוהו ב"י בסימן קי"ט ע"ש ופירושו תפסו רמ"א ז"ל ורמ"י בש"ע שלהם ע"ש ועיין מ"ש שם והארכתי בדבר זה:

We use cookies to give you the best experience possible on our site. Click OK to continue using Sefaria. Learn More.OKאנחנו משתמשים ב"עוגיות" כדי לתת למשתמשים את חוויית השימוש הטובה ביותר.קראו עוד בנושאלחצו כאן לאישור