ומשני התם לצעורי בעלמא כדי שיקבלו הקרבנות. אבל בעשרת ימי התשובה לא עיין בהגהות אשר"י ובמרדכי בשם ראבי"ה בפ"ק דתענית ד' ל"ד ע"ב שכולל עם י' ימי תשובה ג"כ תענית חלום שא"צ להמתין ואין להקשות ע"ז ממה דק"ל דמשלימין תענית חלום בע"ש ולמדו דין זה כיון דשם מותר להתענות בשבת די"ל התם מיירי כשרוצה להשלים לא שצריך להשלים עד שקיעת החמה אלא בצאתו מב"ה עד לביתו מותר לאכול ואפ"ה מתפלל תפילת תענית ע"כ והביאו מ"ו בהגהותיו כאן ומהרא"י בת"ה סימן תמ"ו בשם א"ז ומרדכי דין י' ימי תשובה ולא הזכיר שם תענית חלום וצ"ע לפי הטעמים שכתב מהרא"י דבעי' תרתי שלא יקבל עליו בתפלה וגם שלא יהא התענית אלא לצעורי בעלמא ושניהם הם ג"כ בתענית חלום שלא קבל עליו אלא צער בעלמא ומ"ש קבל לא מקרי קבלה אם לא שקבל מאתמול בשעת מנחה וא"כ מן הדין לא היה צריך להשלים אם לא שנאמר שמן הסתם מפחד החלום סתם קבלת תענית של חלום הוא עד צאת הכוכבים וכל המתענה אדעתא דמנהגא מתענה וכאילו קיבל כן בפירוש: