( וכגון שהפריס ע"ג קרקע כו' ז"ל מ"ו וגם שהפריס וכן הוא בהדיא בגמרא עכ"ל פי' שבא לפרש דהא דבעינן שיפריס ע"ג קרקע היינו כשלא ידעי' שכלו לו חדשיו אינו ניתר עד שיפריס אבל כשכלה חדשיו הא בהדיא כתב הרא"ש וגם הטור י"ד בסי' ט"ו ובסי' נ"ח דלא בעינן הפרסה ע"ג קרקע ואע"ג דכבר חי ח' ימים דילמא הואיל ולאו ודאי דכלו חדשיו שמא עדיין בן ז' היה ויכול לחיות וחיישינן הואיל וכך הוא יש לחוש לריסוק איברים ונטרף ממנה וצ"ע דזהו נגד מ"ש בפרק אלו טריפות והביאוהו הר"ן ס"פ המביא דף רצ"ז ע"ב דזהו סי' ריסוק איברים דכל שחי מעת לעת בידוע שלא נתרסקו איבריו ואין חוששין לריסוק איברים אפי' אם רואין בו ריעותא שאינה יכולה לעמוד עיין בסי' נ"ח בי"ד שכתבתי שם מה שתירץ מהר"י חביב וב"י ובד"מ הקשה בכאן על ב' אותם תירוצם ז"ל ועל תירוץ האחרון ק"ל דהיה לו להזכיר הדינים בכל א' מן המקומות ומה ראה להזכיר האיסור לענין י"ט והיתר לענין איסור מאכל הואיל ובשתיהן הדין שוה. ועל תירוץ הראשון ק' ג"כ דהיה לו להזכיר ג"כ איסור שחיטה לכתחלה בלא י"ט כיון דאפשר להמתין עד למחר עכ"ל. וז"ל רמ"א בש"ע דחיישינן שמא יראה בו ריעותא באיבריו הפנימיים ונמצא שחט בי"ט שלא לצורך כנ"ל והוא מדברי הרא"ש והטור עכ"ל נראה מדבריו דלק"מ דלא חיישינן לריסוק איברים כלל וכמ"ש בי"ד סי' נ"ח דלא חיישינן בסתם אפי' אי חזינן ריעותא שאינו יכול לעמוד ומותר לשחטו לכתחלה בחול אלא בי"ט אסור לשחוט שמא יראה ריסוק או שינוי באיברים הפנימיים שלא יכול לראות קודם שחיטה ונמצא שטרח בי"ט שלא לצורך ומסיק שם בד"מ ז"ל וכבר נתבאר לעיל בסי' תצ"ז דאסור לשחוט במקום שהטריפות מצוי וא"ל לפ"ז א"כ היה לו לרא"ש ולרבינו בעל הטור לפרש לענין איסור טריפות דאם נמצא בו שינוי באיברים הפנימים טריפה י"ל שסמך על מ"ש בדין נפולה שאם שהתה מע"ל אעפ"י שאמרי' שם שיצא מכלל ריסוק איברים מ"מ צריכין בדיקה באיברים הפנימיים כמ"ש בי"ד סי' נ"ח ולכן בעגל שנולד אע"ג דלא צריכין בדיקה מ"מ כשרואין בו שינוי ודאי טריפה כנ"ל עכ"ל ודו"ק ויש להקשות מ"ש מעוף שנדרס בסמוך דאתיולד ביה ריעותא ואפ"ה שרי לשוחטו בי"ט ודוחק לחלק ולומר שאני עוף שהיתה בחזקת כשרות קודם שנדרס משא"כ עגל זה שנולד עתה דהא עוף ובהמה בחזקת איסור עומדת עד שנשחטה כראוי ועיין בדרישה: