אווזין ותרנגולין שבבית כו' ב"י הביא דברי מהר"י אבוה"ב שכתב ז"ל אין לומר שיש חילוק בין תרנגולין ההולכים בבית להולכים בחצר שהרא"ש כתב ההולכים בחצר והמחבר כתב שבבית כו' נראה לפ"ז דאין לחלק אבל נראה שיש להחמיר בזה כו' וכתב ב"י שדעת מהר"י כדעת הגהת מיימוני שכתבו ג"כ ירא שמים יתן עיניו מתחלה כו' ומדברי ב"י נראה שמ"ש רבינו תרנגולים שבבית הוא ל"ד והוא בחצר וגם מ"ש רמב"ם אווזים ותרנגולים שבבית הוא ל"ד ויכול לברור איזה שירצה ולכך כתב בסוף שהגההת אשר"י שכתבו תרנגולים העומדים לאכילה אין לחוש אי מטלטל ושביק כו' שהוא כדברי הרמב"ם ולדבריו צ"ל מ"ש מהר"י אבוהב אבל נראה שיש להחמיר כו' הוא כחולק על משמעות דברי רבינו ולע"ד נראה דכל זה אינו מוכרח ונוכל לפרש דמ"ש רבינו תרנגולים שבבית דלהכי דייק רבינו בלשונו וכתב שבבית ר"ל שתרנגולים שבבית דעתו עליהם וידועים לו איזה שמינה ואיזה כחושה ולא יבא לידי טילטול שלא לצורך וזה ג"כ דעת הרמב"ם שכתב ג"כ שבבית והרא"ש כתב ההולכים בחצר צ"ל דמיירי שנתן עיניו מתחלה עליהם ליטול וכדעת ר"י אבוהב ומ"ש ר"י אבוהב על דברי רבינו נראה לפי זה דאין לחלק כו' אבל נראה כו' ה"פ דר"ל לכאורה משמע מדברי רבינו דאין לחלק וזה שכתב אבל נראה דר"ל דליכא למשמע מדברי רבינו ומצי סבר בית דוקא וכמ"ש: