שלא יחזרו ויבלעו כו' ז"ל התוס' והרא"ש ותימה מה תועלת יש בזה אי משום להדיח מי הפליטה מן הכלי שלא יחזור ויבלע בו בזה אין תקנה כי מיד כשהוציאו מן המקום הרותחין עם עלייתו הוא נבלע וא"א לצמצם כ"כ למהר ולשפוך עליו כי אפילו בתוך המים הוא חוזר ובולע את פליטתו ולהכי בעינן שיהא המים כו' ואז אין לחוש אם חוזר ובולע ומ"מ הביאו סמך למנהג מפרק דם חטאת ע"ש. אלא שנהגו כן מ"מ לא צריך לשטפו מיד ומ"מ נוהגים לשטפו מיד וכן ראוי לעשות כמ"ש רבינו בי"ד סי' קנ"א:
וצריך ליזהר שלא ינוחו המים מרתיחתן כו' והא דכתב לעיל בסי' תנ"א סכינין מגעילן בכלי ראשון וכלי ראשון מיקרי כלי שהרתיחו בו מים על האש אפי' אינו עתה על האש רק שעודנו רותח שהיד סולדת בו ואינו מעלה רתיחות עיין בכתבי מהרא"י סימן ק"ן שמחלק בין דברים דדי להן בהכשר עירוי ובין דברים הצריכין הגעלה בכלי ראשון חמין ממש כגון שעמדו אצל האש ע"ש: