וקידש בדמיהן מקודשת ה"ה לכתחילה אלא אשמועינן דמקודשת ושוב אינו תופס קידושין מאחרים וק"ל כך היה נראה לפרש כדי שלא תקשה אמאי דמתיר כאן ליהנות לכתחילה מהמעות אם כבר קיבלו אבל איני אוכל לפרש כן דבנדרים פרק השותפין הביאו התוס' בפ"ק דחולין דף ד' חמצן של עוברי עבירה מותרין מיד מפני שהן מחליפין כתב שם רש"י ותוס' דאף דמי החליפין נאסרו מיד המחליף והביאו ראיה מנדרים דרצה שם בגמרא להוכיח מהאי דתנן קידש בדמיהן מקודשת ש"מ דחליפי איסורי הנאה מותרין ודחי דילמא לכתחילה הוא דלא הא דיעבד עביד. ש"מ דהא דקידש בדמיהן מקודשת דוקא בדיעבד אבל לכתחילה אסור לקדש בהן ואפ"ה מייתי שפיר ראייה כאן דמדהאשה מקודשת ש"מ דהיא מותרת ליהנות מהדמים לכתחילה דאל"כ למה היא מקודשת כיון שאסורה ליהנות מהם אלא ודאי דוקא אמחליף אסרו אבל לא אאחרים שבאו דמי החליפין בידן וכ"פ שם התוס' ע"ש וה"נ נ"ל מה דמביא כאן דאם כבר קיבל הב"ה מהגיזבר שמותר ליהנות ממנו שהוא נחשב לענין זה כאחר כיון שהוא לא ציוה להחליפו וכצ"ל בשפחה דלעיל דהתיר מטעם שהגבירתה נחשב כאחר ולא שייך לקונסה כיון שלא צותה על השפחה וק"ל: