ואפילו כותח בריש פרק כל שעה (פסחים דף כ"א) ועיון שם פי' הרר"י דמפרש רבותא בכותח ויש לתמוה על הב"י שלא הביא אלא פירש"י לחוד דלא מפורש ביה דברי העיטור ס"ל דאף דאינו עובר עליו מ"מ מדרבנן אסור ובעל המאור ס"ל דאפילו באכילה מותר והרמב"ם והרא"ש פסקו בלפני זמנו כר"י ובלאחר זמנו אם מערב החמץ כר"ש ע"ש באשר"י וב"י הביאו וצ"ל דלא ס"ל לבעל המאור דרשה דאך ביום הראשון תשביתו אך לחלק ובעל העיטור ס"ל לאסמכתא והא דתנן אור לי"ד בודקין את החמץ ס"ל דאתאן לר"י. א"כ מש"ה בודקין את החמץ באור י"ד כדי שיהא כולו מצוי לפניו וישביתו באכילתו למחרת ביום י"ד וגם הא דתנן שורפין בתחילת שש ס"ל דאתאן לר"י. והא דכתב לא תשחט על חמץ דם זבחי אפשר דר"ש מפרשו לא תביא עם קרבן פסח לחם חמץ ולזבחו עליו כמו שזובחין קרבן תודה ועיין שם בתוס' דיש להו שיטה אחרת וכתבו וגם לר"ש אסור באכילה מדאורייתא ואינו מתיר אלא בהנאה לפ"ז נתיישבו המשניות דאתאן ג"כ כוותיה דר"ש ע"ש אבל הרא"ש והרמב"ם ורבינו עכ"פ פסקו כרבי יהודה לאסרו גם בהנאה: