1
ב' שעות קודם מפרש בגמרא טעמיה גזירה משום יום המעונן דכיון דליכא חמה אתי למיטעי ומחליף ליה חמש בשבע ופריך אי הכי אפילו ארבע נמי לא ליכול ומשני ארבע זמן סעודה לכל ולא אתי למיטעי ודעת הרמב"ם ובעל תרומת הדשן בזה דהא ששנינו אוכלין כל ארבע היינו לומר שאוכלין עד שליש היום בין בשנה פשוטה שהיום קצר בין שהשנה מעוברת שהיום ארוך דד' שעות דקאמרי חכמים היינו לפי שחשבו היום לי"ב שעות והלילה לי"ב שעות ודו"ק ב"י עיין שם: