אך ביום הראשון תשביתו כו' וכשמשביתו ביום ראשון הרי שהה שעה א' ורש"י בפי' החומש דייק לה מדכתיב לא תשחט על חמץ דם זבחי ורבינו לא רצה לתפוס האי קרא ותפס ל' הגמרא מימרא דאביי פרק קמא דפסחים ואביי גופא נמי לא נקטה אפשר משום דנוכל לפרשו לא תשחט הפסח על לחם חלת חמץ כמו תודה וכמ"ש לקמן אליבא דר"ש ע"ש. ומהרמ"י כתב וז"ל ומה שתולין הנס בשבת ולא ביום י' לחדש איזה יום שיהיה מפני שלא בא הנס אלא ע"י שמירת שבת שמפני שידעו המצריים שהיו ישראל שומרים השבת במצרים כדאיתא במדרש היו מתמיהין שהיו מטפלים בהם בשבת וע"י כך שאלו אותם לכך קורין דוקא שבת הגדול עכ"ל ואני שמעתי לפי שהיו יודעים שאסור לעשות קשר בשבת ראו אותם קושרים בכרעי מיטתם לכך שאלו (כי לא ידעו שיש חילוק בין קשר של קיימא ובין קשר שאינו של קיימא) והשיבו כי מצות השם עליהם כו' וא"כ היה עיקר הנס בשביל השבת לכך קורין דוקא שבת הגדול וק"ל שייך לעיל סוף סי' ת"ל: