ואין מתענין בו כו' גם זה מלשון מ"ס וז"ל לפיכך א"א תחנונים כל ימי ניסן ואין מתענין עד שיעבור ניסן כיון שרובו יצא בקדושה שהרי אח"כ שבעה ימי פסח הילכך אין להתענות בו כלל והא דכתב רבינו עד אחר אסרו חג לבד היינו משום דבגמרא דידן משמע להדיא דבכולהו שרי להתענות בזמן הזה דבטלו מגילת תענית אלא שאנו נוהגין כבוד באותן ימים עצמן שהקריבו הנשיאים ועשו י'"ט הילכך מאי דנהוג נהוג ומאי דלא נהוג לא נהוג והבו דלא להוסיף עלייהו רוקח וב"י. ונראה דמש"ה אמר הטור עד אחר אסרו חג משום דאחר הפסח מתענין בה"ב בניסן עצמו וכמ"ש ב"י ומש"ה נמי נקט כמ"ש מפני חילול השם כדי לתרץ הא דמתענין אחר הפסח בניסן עצמו הוא מפני חילול השם ובזה נמי מיושב מה שהקשתי בדרישה ע"ש שמתענין באסרו חג מפני ת"ה לפי' ב"י. גם י"ל דעד אסרו חג אין מתענין ואין מספידין אבל אחר אסרו חג אין מתענין אבל מספידין וכמ"ש בר"ש הלכות פורים דיש ימים דכתובים במגילת תענית דאין מתענין בהן אבל מותרין בהספד ודו"ק: