הילכך מתחילין בפסוק שלפניהם כו' הטעם שאין מפסיקין בקללות מפורש בפ' בני העיר אמר ר"ל לפי שאין אומרים ברכה על הפורעניות אלא היכא עביד תנא כשהוא מתחיל מתחיל בפסוק שלפניהם וכשהוא מסיים מסיים בפסוק שלאחריהם וזהו שכתב רבינו ל' הילכך ר"ל כיון דאין מפסיקין בקללות מטעם דאין מברכין על הקללות לכך צריך להתחיל פסוק שלפניהם ומסיים בפסוק שלאחריהם והוא ע"פ הגמ' שהבאתי וכתב הר"ן דף שס"ט ע"ב פסוק א' ל"ד דהא אין מתחילין בפרשה פחות מג' פסוקים ואין משיירין בפ' פחות מג' ולא אמר אלא שצריך להתחיל לפני התוכחה לקרות ולסיים ג"כ אח"כ ומיהו ג"פ בעינן: והטעם איתא שם בגמ' משום דאין אומרים ברכה על הפורענות כמ"ש וכתב רש"י והר"ן אע"ג דאמרינן חייב אדם לברך על הרעה לא דמיא לההיא דההיא כעין הודאות הצדקת דין הוא וא"א שלא יברך על הרעות המתרגשות אבל הכא אפשר למיקרי כולהון כסדרן: