הן כרגלי הממלא ולא אמרינן כרגלי המתמלא כדין המגביה מציאה לחבירו שקנה חבירו ושל הפקר העומד באמצע הדרך כרגלי הממלא הראשון מ"ש הראשון בגמרא אינו גם במיימוני ובש"ע אינו וכן אח"כ בדין נהרות המושכים ומעיינות הנובעים אין שם תיבת הראשון אלא כרגלי הממלא וכתב ב"י ל' הרא"ש ובהכי ניחא טפי דאין שייך לומר דכל הבור של הפקר ילך אחר הממלא ראשון אלא ה"ק כל מים שנדלה מהם הרי הוא כרגלי אותו שממלא ונ"מ שאם שתה ממנו והניחו שמה או השאילו לאחר לא אמרינן דלא קנה שביתה אצל הדולה המשאיל אלא יהיה כרגלי השואל גם לא כמ"ש רש"י בפירושו במשנה דהרי הוא כרגלי כל אדם ז"ל אין להם שביתה לא במקומן ולא כרגלי הבעלים ולא כרגלי הממלא אלא כל אדם מוליכן כרגליו אבל הרא"ש כתב שהן כרגלי הממלא והכי איתא בתוספתא וכן דעת הר"ן ונ"ל דהם פירשו מ"ש במשנה הרי הם כרגלי כל אדם אינו ר"ל דאינו כרגלי הבעלים או שאינו קונה שביתה במקומו אלא הרי הוא כרגליו דהוא הפקר וכל מי שדולה מהבאר הרי הוא כרגליו אבל אחר שכבר דלה ומילא ממנו הרי אלו המים שדלה כרגלי הממלא אבל תיבה ממלא הראשון דחוק לפרש כן וכן רא"ף בהגהותיו פי' דאמים שמילא קאי שהם כרגלי הממלא מיהו שוב ראיתי באשר"י שכתב ג"כ פעם אחת כרגלי הזוכה בה תחלה ור"ל ולא כרגלי הנשאל לו אלו מים השאובין וק"ל: