ואם היתה של רבים ונעשית של יחיד ועדיין יש לה דין של רבים כו' ז"ל הגמרא דף ס' ע"א איבעיא להו כעין עיר חדשה מאי רב הונא ורב יהודה חד אמר בעי שיור וחד אמר לא בעי שיור וכתב הרא"ש פי' עיר של רבים שנתמעטה ועמדה על נ' דיורין כעיר חדשה והלכתא לקולא עכ"ל וזהו שכתב ג"כ תלמידו של הרא"ש רבינו ירוחם בהדיא עיר של רבים ונתמעטה ועמדה על נ' דיורין אינה צריכה שיור עכ"ל ותימה על הב"י שהביא דברי ר"י הללו וכתב עליו דנראה לו דנפקא ליה מהא דתניא כו' והביא פירש"י על איבעיא זו דהא אין ראיה ברורה לדברי רבינו ירוחם מפירש"י מיהו קצת ראיה יש מפירש"י דע"כ צ"ל דכוונת רש"י היה שהיתה מתחלה עיר של רבים ונתמעטה ולא נשארו בה אלא נ' דאל"כ קשה למאי הוצרך חד מ"ד לעשות שיור הא ודאי נ' בתים עיר של יחיד היא ולמ"ד שלא מצריך ג"כ ק' מאי איריא נ' אפילו טפי נמי כל שאין בה ס' ריבוא לפירש'"י ה"ל עיר של יחיד וק"ל מ"מ קשה טפי הל"ל דנפקא ליה מפירוש הרא"ש וג"כ נראה מדברי ב"י כאילו דברי רבינו ירוחם הם דברי חדש מה שלא כתב רבינו וז"א דע"ז עצמו נתכוון רבינו במ"ש ואם היתה של רבים כו' וק"ל. ופירוש עיר חדשה איתא שם בגמרא דעיר היתה ביהודה ועיר חדשה שמה ולא היה בה אלא נ' דיורין אנשים ונשים וטף ואר"י שם שבה שיערו חכמים שיור עיר של רבים ואנן קי"ל כמ"ד דפליגי עליה וא"צ כ"כ שיור ואפשר שמ"ד הנ"ל שמיקל ואמר עיר של רבים שנתמעטה ועמדה על נ' שא"צ שיור מפרש שמה ששיערו רז"ל בעיר חדשה היינו לענין זה שאם לא נשתייר מעיר של רבים אלא כשיעור עיר חדשה דהיינו נ' דיורין דאז אינו צריך שיור דאז נשתקע ממנה עיר של רבים ודו"ק: