1
ומ"ש רבינו ז"ל אבל אם יש לאדם מלמד או סופר שאוכל בשכרו האי בשכרו ל"ד דה"ה אם אוכל אצלו בחנם וכ"פ הרא"ש. ורבינו אורחא דמילתא נקט וא"א לטעות בדברי רבינו שהרי מסיק וכתב ז"ל או יתום אוכל על שלחנו בתורת צדקה כו' וה"ה נמי כל אורח שאוכל אצלו בחנם יש לו שכר מצוה ממנו ויכול לזכות ע"י וק"ל: