לא יעמוד אדם בר"ה ויחבר ידו למזחילה שהוא צינור ארוך מונח לאורך הגג בתוך ג' טפחים סמוך לגג לקבל המים ממנה כו' עיין לשון המשנה ורש"י וכוונת רבינו ועכשיו באתי להוסיף בביאור ולומר מ"ש רבינו שהוא צינור ארוך מונח לאורך הגג בתוך ג"ט כו' ר"ל אינו מרוחק מגובה הגג לצד מטה ג"ט אבל אין לפרש דר"ל שאינו בולט ג' שהרי קאי אמ"ש שהוא צינור ארוך מונח לאורך הגג אאותו הנחה קאמר שהיא בתוך ג'. וע"ז מסיק וכתב שכיון שהוא בתוך ג' סמוך לגג ר"ל שאינו נמוך ממנו ג"ט אמרינן לבוד והוי כגג. ודע שגם צינור מונח בתוך ג"ט סמוך לגג בגובה אלא שבולט מחוצה פי' צינור רחוק מהגג ג"ט משא"כ במזחילה שסתם מזחילה אינו בולט חוצה מהגג ג"ט ותרתי בעינן לאיסורא דצירוף ואף שלפ"ז יהיה עיקר חסר מן הספר דלמאי נקט טעם לאיסורא כיון שאינו רחוק מן הגג מבגובה ג' דהא זה אינו עיקר טעם לאיסור דהרי צינור ג"כ אינו רחוק בגובה מהגג ג"ט אפ"ה מותר לצרף וטפי הל"ל כיון שאינו בולט ג"ט מהגג מ"מ י"ל דרבינו נקט לשון משנה וגמרא. ומשנה וגמרא נקטה בקיצור וחלקו בין צינור למזחילה משום שידוע היה שסתם מזחילה אינו בולט ג' וסתם צינור בולט ג' ויותר אלא שרבינו כשבא לכתוב דין צינור דמותר אפי' לצרף ממנה מפני שסתמא בולט ג' הוסיף וכת' דה"ה אם אירע שהמזחילה בולט ג' שדינם שוה לצינור דמותר אפילו לצרף ממנה ועיין בר' יונתן שם דף רכ"ב ע"א שכתב לפי שיטתו דגם אם היתה המזחילה בולט ג' ויותר דאסור לצרף ממנה מפני דהמזחילה עצמה היא רחבה ד' ואף אם המזחילה היא נמוכה מי הגג הרבה מ"מ היא מצד רה"י והבליטה מושכת בחורי רה"י. צ"ל דרש"י לא ס"ל הכי מדכתב להתיר כשהמזחילה בולט ג' ור' יונתן לא כתב הכי אלא מפני שק' לו למה נקט תנא דמתניתין היתר בצינור משום דבולט ג ויותר מהגג ולא נקט היתר במזחילה כשבולט ג' ומש"ה כתב שצ"ל דאסר משום דהוי כחורי רה"י ע"ש. ורבינו שכתב היתר במזחילה כשבולטת הג"ט ממילא מוכת דלא ס"ל דהוי כחורי רה"י והקושיא דר' יונתן לא קשיא ליה לרבינו שהרי כתב שסתם צינור בולט ג' ממילא מוכח מדבריו שסתם מזחילה אינו בולט ג' וא"כ י"ל דתנא דמתניתין אורחא דמילתא נקט וק"ל. ואין להקשות לסברת רבינו ורש"י מ"ש דבלמעלה מי' אסור אע"ג דאינו רחב ד' משום גזירה דרחב ד' ואפילו אם בולט ג' ה"נ ה"ל למיסר אפילו לקלוט מהמזחילה משום גזירה דילמא יחבר. די"ל דדוקא לחבר אסור אפילו למטה מי' כשאינו בולט ג.' או בולט ג' והוא מלמעלה מי' אפילו אינו רחב ד' משום דכיון דעשה עובדא דחול דהיינו שהוא מצרף ומחבר ודאי אי שרינן בהא אתי למישרי גם בכל ענין משא"כ כשעושה שינוי דהיינו שקולט דכיון דמוכרח לעשות ולשנות מעובדא דחול ודאי מדכר ולא אתי למיעבד בכל ענין וק"ל. ומ"ש הגמרא ורבינו הכא במזחילה פחות מג' סמוך לגג עסקינן ולא קאמר במזחילה שהיא שוה לגג בגובה. ועל המקשן דפריך קולט אין מצרף לא מ"ט כו' קשה טפי מאי עלה על דעתו להקשות מ"ט דלמה לא ניחא ליה במזחילה שהיא שוה לגג. ובפרט מאחר שהמזחילה זו נותן שם כדי להציל את הכותל ממים הנוטפין מן הגג. ובודאי היו סומכין אותו להגג בכל מאי דאפשר ה"ט משום דסתם מזחילה וצינור המונחים לאורך הגג הם מונחים בשיפוע כעין צינורין על גגין שלנו שמונח בקצה אחד בגובה ומשפע ויורדת עד שבקצה השני במקום שמשם שופכים המים לארץ במדרון טובא כדי שיקלח המים יפה וגם כדי שלא יתערבו בהצינור ומזחילה צרורות ועפרורות וכמ"ש ר' יונתן שם ובימיהן שהיו הגגין שוה בגובה אלא שהמזחילה וצינור שקבלו כל המים מהגג המה היו מונחין בשיפוע עד שבקצה הא' היה מונח בצד הגג במעט בשוה להגג ומשפע משם ואילך והולך במדרון מטעם הנ"ל ומש"ה הוצרך הגמרא לומר שאף שהוא משופע מ"מ היא אף במקום שפיכת המים בתוך ג' לגג דאל"כ היה מותר אפילו לצרף וק"ל. ובוה ג"כ ניחא האי דכתב רבינו דין מזחילה אם היתה בולטת מן הגג. ולא כתב הדין אם היה נמוך ג' מן הגג דג"כ דינו אם הוא רחב ד' אסור ואם לאו מותר אלא ודאי ה"ט משום דמסתמא אינו רחוק מן הגג ג' דמקרבין אותו סמוך לגג בכל מאי דאפשר כדי שלא יתקלקל הכותל ולפי מ"ש ג"כ ניחא במ"ש רבינו אפילו הוא למטה מי' ר"ל במקום ששם המים יוצאין בקצה השני בסוף השיפוע הוא למטה מי' אבל בקצה הראשון ששם הוא מונח סמוך לגג בודאי הוא למעלה מי' כי הגג הוא למעלה מי' והוא רה"י בודאי וק"ל. ומה"ט נמי פשוט ליה לרבינו דלא נאסר לצרף משום דהוי כחורי רה"י כיון שהוא מונח מן הצד בשיפוע אלא כיון שאינו בולט ג' ה"ל כגג עצמו וק"ל. וגם צ"ל דלפי' ר' יונתן לפי מ"ש במסקנא לפי שיטתו אף שהמזחילה רחוק יותר מג"ט מהגג מ"מ אסור לצרף ולחבר אליהן שתהיה בולט המזחילה הרבה או מעט וה"ט משום דס"ל דהמזחילה מצד עצמה היא רה"י משום דס"ל היא רחבה ד' והרי היא מונחת לאורך הגג והיא יותר מד' על ד' וג"כ מונחת בגובה י"ט לשיטת הרי"ף וא"כ הוא כחורי רה"י מצד המזחילה עצמה. משא"כ לשיטת רש"י ורבינו דאיירי דהמזחילה היא מונחת למטה מי' וגם כן לא כתבו שהמזחילה היא רחבה ד' וליכא איסורא במזחילה מצד עצמה כ"א מכח שהיא סמוכה תוך לגג וכגג דמיא ור' יונתן שנדחק לכל זה הוא כדי לתרץ למה לא כתב תנא דמתניתין היתר במזחילה לכך כתב דבכל ענין אסור אפילו היא בולטת יותר מג' ורש"י ורבינו לא ס"ל כוותיה שהרי כתבו דהמזחילה אם היא בולטת ג' דשרי לצרף וכמ"ש לעיל וק"ל: