1
כל שבות דרבנן מותר כו' עד או שהיה טרוד והוצרך לעשר פירות בין השמשות עיין מ"ש ב"י ז"ל ודברי רבינו סתומין ביותר כו' ע"ש ולא ידעתי מאי קשיא להב"י דהא איכא למימר דרבינו מיירי במעשר את הודאי ואפילו שלא לצורך שבת והברייתא שאוסר לעשר את הוודאי מיירי כשאינו נחפז ואין לו שעת הדחק וכמ"ש ב"י עצמו לעיל ריש סי' רס"א ע"ש: