הילכך מותר להטיף מי ארג כו' עד וכגון שאינו מכוין לשיר. עיין מה שהקשה ב"י ומהרי"א דמלשונו משמע דלר"ח אסור וזה אינו דהא ברייתא בהדיא קתני דמותר וישבו בדוחק ע"ש ולי ק' עוד למה כתב וכגון שאינו מכוון לשיר הא בגמרא מוכח דרבא מוקי להברייתא דקתני מטיפין מי ארג לחולה דמיירי דתיר וקבעי דלינם דקמשתמע כקלא דזמזומי וא"כ להרי"ף דפסק כרבא ה"ל למימר דלחולה מותר להטיף במי ארג אפילו כיון לשיר. לכן נלע"ד ליישב שתי הקושיות דה"ק רבינו ומטיפין מי ארג לחולה בכל ענין אפילו כדי לניים משום דה"ל לחולה כמו לאינש דעלמא ואינו נחשב לכלום ול' כגון דנקט הוא ל"ד וכאילו אמר וכמי שאינו מכוון לשיר דמי וק"ל. ומ"ש רבינו אני כתבתי למעלה שאין להתיר אמירה לעכו"ם אלא בדבר שהוא עצמו דוחה כגון מילה עיין מ"ש בפרישה בשם מ"ו. ונראה דאף שמקילין מ"מ אין דעת הכל שוה בזה דהא האחרונים אסרו מטעם דכתב רבינו לטלטל לב"ה אפילו חומש כדי לקרות שמו"ת בחצר שאינו מעורב: