ומ"ש רבינו וא"א הסכים לפירש"י להקל בספק ובסתם והא דהפסיק בו אפילו אם ידוע שהביא בתוך התחום כו' משום דרצה לסיים דברי הרמב"ם וגם באמת דהרא"ש חולק ג"כ ע"ז דהא טעמא דהרמב"ם בזה מפני שהעבירן ד"א בר"ה והיינו דוקא לסברתו דלא בעינן ס' רבוא בוקעין בו כמ"ש בסימן שמ"ה ושס"ז אבל לדעת הרא"ש דבעינן וסתם רחובות ושווקים לית ביה ס' רבוא בוקעין בו בכל יום ליכא למיסר אם ידוע שהביאו מתוך התחום וכמ"ש רבינו לפני זה וכמ"ש ב"י דה"ט וק"ל: ומ"ש הרמב"ם וב"י הביאו ז"ל ואפי' סתמא נמי אסור עד כדי שיבואו ממקום קרוב ר"ל אם יש חלילין ברחוק מן המקום וג"כ נמצאין במקום קרוב ואין ידוע מהיכן הובאו צריך להמתין עד כדי שיבואו ממקום הקרוב לעיר ששכיחים שם אע"ג דאיכא למימר דמאתמול הובאו לעיר. ומסיק דאם ידוע בודאי שממקום פלוני הביאום בשבת ר"ל ממקום רחוק צריך להמתין בכדי שיביאו משם אע"ג דהיו יכולין ממקום קרוב. ומ"ש והוא שלא יהא הדבר בסרטיא גדולה כמו שאמר ר"ל הרמב"ם לטעמיה הנ"ל דס"ל דה"ט בעשה ארון וקבר בשביל ישראל לא יקבר בו עולמית משום דעשאו בשביל ישראל בסרטיא גדולה מקום פרהסיא וכמ"ש רבינו וב"י לעיל. ומש"ה קאמר דאילו הובאו החלילין ג"כ בפרהסיא היה אסור בו עולמית וק"ל. ומ"ש ב"י וכתב בשם הרמב"ם ז"ל והיכא דהביאום מחוץ לתחום ואח"כ העבירם בר"ה נ"ל דבכדי שיבואו מתחילת ר"ה סגי צריכין לומר דר"ל לאחרים אינו אסור אלא עד בכדי שיבואו מתחלת ר"ה דאילו למי שהובא בשבילו צריך נמי להמתין עד בכדי שיבואו מתחלת מקום הבאתן וכמ"ש לעיל בהבאת מחוץ לתחום ומשום דהובאו ג"כ דרך ר"ה לא עדיפי וק"ל: