אם נשאר ממנו מלא אות כו' שם ד' כ"ט אמימרא דאשיאן הנ"ל אמר ר' זירא לדידי מיפרשא לי מיניה דרב הונא אם נשתייר בו כשיעור אות קטנה כשר ואם לאו פסול. ואיתא עוד שם דבאפסק כרעא דה"א בעינן בשיור מלא אות קטנה ובאפסקא וי"ו מייתינן ינוקא דלא חכים ודלא טיפש אי קרי כשר ואי לאו פסול. וכתב המרדכי ז"ל האי שיעורא באות קטנה הוי לאות ה"א ודכוותיה דוקא אבל אותיות פשוטות שאין להם אלא ירך אחד כגון וי"ו זיי"ן נו"ן פשוטות אי אנקיבו או אפסיקו אין שיעורם באות קטנה דאדרבה אם לא נשאר רק כשיעור יו"ד פסול אלא בהיכר תינוק דלא חכים ואי ניכר בפשיטות שלא נשתייר אלא אות קטנה אפי' קרי ליה תינוק דלא חכים ולא טיפש לא משגחינן ביה עכ"ל. ונראה שדעת רבי' כדעת המרדכי וכמשמעות פשטא דגמ' הנ"ל דעיקר החלוק הוא בין אות ה"א לשאר אותיות ולהכי כתב למטה ואם נפסק א' מהאותיות כו' ולא כתב ואם נפסק אות ה"א והא דנקט כאן ל' נקב ולמטה בסמוך כתב נפסק נראה דכאן וכאן רבותא קמ"ל. דבאות ה"א לא מיבעיא נפסק גל הימיני של ה"א כזה ה דליכא אלא חדא פסולא דהיינו הנקב פשיטא דכשר כשנשאר מלא יו"ד אלא אפי' ניקב כזה ה' דאיכא תרי פסולי חדא שניקב והשני שאין לרגל זה הניקב הקפת גויל. אפ"ה כשר אם נשאר מלא אות קטנה ואח"כ כתב דבשאר אותיות כגון אותיות פשוטות לא מיבעיא ניקב וי"ו או נו"ן פשוטה כזה י' דאיכא תרתי לפסול שניקב וגם אין לו הקפת גויל ופשיטא דפסול אלא אפילו איפסק דאין כאן אלא חד פסול דהיינו שנפסק אפ"ה פסול אפי' נשאר מלא אות קטנה כל שאין התינוק מכירו ועיין בדרישה: