1
ממטה למעלה אסור וכתבו התו' והרא"ש דנראה לומר דאפי' רבי שמעון דקי"ל כוותיה מודה בהא דכי אמר רבי שמעון דבר שאין מתכוין מותר היינו כגון שעושה דבר ואינו מתכוין לעשיתו אבל הכא הרי הוא עושה מה שמתכוין לעשות ואע"פ שאין מתכוין לבנין מ"מ מתכוין הוא לעשות דבר הדומה לבנין ואסרוהו חכמים גזירה משום בנין ע"כ וכ"כ הטור בהדיא בסימן תק"ב ששם הוא כתב מקור הדין דמני רב יודא בפרק המביא מדורתא קדירה פוריא חביתא וכולהו שייכי בי"ט אבל בשבת דלא שייך ביה אלא פוריא וחביתא לא כתב כולהו וגם לא מ"ש התוס' דהא אפילו לר"ש כו' וכן מטה שמעמידין ליתן הרגלים ולתת הקרשים עליהם אינו וכן הוא עיקר. וכן הוא משמע מפי' התוס' שכתבו שמושיב תחלה המטה ואח"כ פורס העור דהוי ממטה למעלה עכ"ל: