1
בלא ככר ותינוק כו' ז"ל הרמב"ם כי מפקינן ליה לכרמלית ודאי בלא ככר ובלא תינוק מפקינן ליה דכל מה שאתה משביח בתיקון הטלטול אתה פוגם בהוצאת הככר שלא לצורך והוצאת המת בלבד היא שמותרת מפני כבוד הבריות עכ"ל מדנקט אתה פוגם בהוצאת הככר כו' משמע ככר דוקא ולא תינוק משום דחי נושא את עצמו אלא שאין צריך לתינוק וכן משמע מדהותר ע"י תינוק להוציאו לרה"ר ודו"ק. אבל צ"ע כיון דהתינוק אינו מתקן אלא טילטול המת שלא יהא בו איסור מוקצה אבל לא איסור הוצאה א"כ מ"ל רשות הרבים מ"ל הכרמלית הא גבי שניהן איסור מוקצה שוה. ועוד גם בתינוק אע"ג דקי"ל אי נושא את עצמו מ"מ איסור דרבנן איכא כדמשמע לעיל ס"ס ש"ח א"כ גם בתינוק יש איסור לכך נלע"ד הא דכתב אתה פוגם בהוצאת הככר חדא מינייהו נקט וה"ה לתינוק: